תכנית – "דיור במחיר מופחת"

כרוניקה מקוצרת של התפתחות התכנית "דיור במחיר מופחת"

ברוכים הבאים לכתבה השנייה בסדרת הכתבות שסוקרות את התנאים והנסיבות שהובילו להתפתחות תכנית "דיור במחיר מופחת". סקירה זו תספק הצצה מעניינת אשר תשפוך אור על השתלשלות האירועים שהביאה את מדינת ישראל לסטטוס הנוכחי של שוק הנדל"ן שלה. לאורך הכתבות, נגולל את סיפור האבולוציה של תכנית "דיור במחיר מופחת" שהתחילה את דרכה תחת השם "מחיר למשתכן".

מגמת התייקרות חדה מסתמנת

במאמר הקודם סיפקנו מבוא שמסביר את תנועות ההיצע והביקוש שמאפיינות שווקי נדל"ן. תנועות שתחומות בתוך תקופות זמן הנקראות "מחזורי עסקים". דיברנו על היחלשות שוק הנדל"ן שמגיעה לנקודת השפל שלה ב 2002 ונגענו בשינויים שחוותה הכלכלה הישראלית לאורך העשור הראשון של המילניום. בצד ההיצע, ראינו איך הצטמצמות האבטלה הובילה להתחזקות כוח הקנייה של הציבור הישראלי שהפגין עלייה בביקוש לדירות. ראינו איך הצניחה הדרסטית בריבית על המשכנתאות פתחה צוהר רחב מאד לרכישת דירות הן עבור מי שהונו העצמי קטן והן עבור מי שמבקש לרכוש דירות להשקעה. בצד הביקוש, ראינו ריכוזיות והעדר פיקוח על ההתנהלות בענף הקבלנים. זה, לצד התייקרות במחירי תשומת הבנייה הובילו לירידה ברווחים של קבלנים, מה שהוביל לפיחות משמעותי בבנייה חדשה. המצב הזה העמיק עוד יותר את ההתייקרות של הנדל"ן כיוון ש: רבים רצו לקנות דירות -> היו מעט דירות בשוק -> התחרות על הדירות גדלה -> השוק התייקר.

הכלכלנים מציעים פתרונות: מצד הביקוש

כבר ב 2009 ממנה המדינה וועדות שמטרתן לחקור את המצב ולהציע אפשרויות התמודדות ופתרונות. הוועדות היטיבו למפות את הבעיות שהסתכמו בהעדר מדיניות כוללת: אי תאימות בין משרדי הממשלה השונים, העדר ראייה מערכתית והעדר אסטרטגיה מגובשת שתסלול דרך יישומית ליציאה מהמצב בטווח הארוך. הכלכלנים הציעו פתרונות שונים במטרה לאזן בין ההיצע לביקוש ולשחרר את החסמים והעכבות שקיימים בשוק. בצד הביקוש, עלה הצורך בהכרה ופיקוח על הריביות ועל שכר הדירה. הם הציעו להבנות מס הכנסה שלילי (בפרט למשפחות שהכנסתן היא נמוכה מסף המס). הם הציעו להגמיש את הקריטריונים לזכאות עבור משכנתאות ודיור ציבורי, והציעו לבחון מחדש את הקריטריונים שנקבעו בשנות התשעים (שיתכן שמידת הרלוונטיות שלהם ירדה בינתיים). עוד הם הציעו להכניס הטבות מס לרוכשי דירות בפריפריה והמליצו לתקן עיוותי מס שמאפשרים פרצות כמו קבוצות רכישה אשר מייקרות את מחיר הקרקעות.

הכלכלנים מציעים פתרונות: מצד ההיצע

בצד ההיצע, הציפו הכלכלנים את הצורך ברפורמה של מנהל מקרקעי ישראל ושל שווקי התשומות וחומרי הגלם. הם המליצו לגבש טקטיקות לניצול כלכלי טוב יותר של התנאים הקיימים, כמו למשל סיוע של המדינה בפרויקטים של פינוי-בינוי. הם טענו כי הוצאה לפועל של תכניות פינוי-בינוי תוביל לאופטימיזציה של ניצול הקרקעות הקיימות בערים. הם דיברו על החשיבות של עידוד הבנייה בשוק החופשי, דבר שיכולה המדינה להשיג על ידי מתן הנחות בקרקעות והטבות מס. בנוסף, המליצו הכלכלנים להטמיע תכניות שיובילו מדיניות דיור בר-השגה, כנהוג במדינות מפותחות רבות בעולם. לימים, עתידה ממשלת ישראל לאמץ את ההמלצה האחרונה שהעלתה לשולחן הדיונים את תכנית "מחיר למשתכן" (שבגלגולה הנוכחי נקראת תכנית "דיור במחיר מופחת").

אריאל אטיאס מקבל את תיק השיכון

בפברואר 2009 מתקיימות הבחירות לכנסת השמונה עשר של מדינת ישראל. מפלגת ש"ס זוכה ב 11 מנדטים ותיק השיכון מופקד בידי מספר שתיים ברשימתה של ש"ס לכנסת: אריאל אטיאס. אטיאס מגיע לתפקיד שר השיכון עם ניסיון של קדנציה אחת כשר תקשורת בממשלתו של אולמרט שהרכיבה את הכנסת הקודמת (הכנסת ה-17). הישגיו הבולטים כשר תקשורת היו קידום "חוק ניידות המספרים" (שאפשר את המעבר בין חברות סלולריות ללא הצורך בהחלפת מספר טלפון) ו"חוק דואר זבל" שהפך את הספאם בישראל לעבירה. מעבר לפועלו בחזית התקשורת, התעסק אטיאס בעיקר ברפורמה של הרדיו החרדי בישראל. את תיק השיכון הוא קיבל, חרף העובדה שהורשע בעבירה של בנייה ללא היתר (בביתו הפרטי), מה שהוביל לביקורות רבות על המינוי שלו בקרב הציבור.

אטיאס מכריז על רפורמה של תכנית "מחיר למשתכן"

אטיאס נכנס לתפקיד שר השיכון בעיצומה של מגמת ההתייקרות המדאיגה שעוררה את תשומת לבו של הציבור שלא נשאר אדיש. בעקבות ההד הציבורי החלה המדינה לבחון את המגמה ואז הגיעו הוועדות הכלכליות ותוצאותיהן שאודותיהן פירטנו בפסקאות הקודמות. אריאל אטיאס נכנס לתפקיד ללא ניסיון רלוונטי של ממש בתחום, מה שלא מנע ממנו להפגין ביטחון עצמי ומוטיבציה מבטיחים מאד. עד מהרה, הוא נראה בהופעות חוזרות ונשנות בתקשורת כשבאמתחתו הבטחה לרפורמה מהפכנית של תכנית "מחיר למשתכן".

תכנית "מחיר למשתכן"

התכנית, שנוסדה בשנות התשעים, ביקשה להביא לשוק הנדל"ן הישראלי שיטה חדשה של מכירת קרקעות לקבלנים שבונים בנייני מגורים. השיטה מאחורי התכנית הושתתה על הרעיון של ביצוע מכרז בין הקבלנים, כאשר הזוכה יהיה זה שיציע את המחיר הנמוך ביותר עבור הצרכן – זה שעתיד להשתכן בדירה שתבנה. דירות אלו יועדו למשפחות שלא מצליחות לקנות דירה בכוחות עצמן וזקוקות לסיוע. הקריטריונים הראשוניים שנקבעו לזכאות רכישה בתכנית היו משפחות מרובות ילדים (4 ומעלה) וקריטריון גובה הכנסה (משפחות בעלות הכנסה נמוכה). נוצר מצב שהתכנית נתנה מענה כמעט בלעדי לאוכלוסייה חרדית. בשנים 2000-2007 אוכלסו כ 3500 דירות בתכנית שמרביתן בבית"ר עילית החרדית. הדבר גרם לביקורות קשות מצד הציבור שהביע תחושות של כעס, מועקה וחוסר אמון במדינה שמיאנה לעמוד בהבטחותיה לאפשר לזוגות צעירים דיור בר-השגה. את התחושות הללו ביקש לשקף הציבור הישראלי הצעיר באמצעות מחאת הדיור של קיץ 2011. חודשים ספורים לאחר המחאה מקבל השר אטיאס את תיק השיכון ומבטיח לזוגות הצעירים רפורמה.

• כיצד התמודד השר אטיאס עם אי האמון והביקורות? מהם עיקרי הרפורמה שהציע? האם תכניותיו יצאו לפועל ובאיזו מידה? ומה המורשת שהשאיר לאחר כהונתו? זאת ועוד, בכתבה הבאה.
• בכתבות שיבואו לאחר מכן נמשיך לספר את הסיפור המלא שמוביל לתכנית "דיור במחיר מופחת" כפי שהיא מוצעת כיום, בשנת 2021.

יש לכם שאלות? רוצים לדבר? צרו קשר כבר עכשיו ונחזור אליכם בהקדם.