מחיר למשתכן – כרוניקה מקוצרת של התפתחות תכנית "דיור במחיר מופחת" 

שוק הנדל"ן הישראלי חווה מהפך דרמטי בעשור הראשון של המילניום. משפל שסימן סיום של מחזור עסקים אחד, להתייקרות דרמטית שהביאה איתה בשורה של עידן חדש שפקד את שוק הנדל"ן הישראלי. זוהי הכתבה השלישית בסדרת כתבות מיוחדת שמספרת את הסיפור מאחורי קורות שוק הנדל"ן בישראל מתחילת המילניום ועד ימינו.

התכנית יוצאת לדרך – תקציר הפרקים הקודמים

­בכתבות הקודמות סקרנו את המאורעות המשמעותיים בשוק הנדל"ן הישראלי בעשור הראשון של המילניום. בכתבה הראשונה, הסברנו את ההתנהגות האופיינית של מחזורי עסקים בשווקי נדל"ן, באופן כללי. זאת על מנת שנוכל להבין טוב יותר את ההתרחשויות שקרו בהמשך. עם הנחת אבני היסוד שיסייעו לנו בהבנת תנודות השוק, "צללנו" בכתבה השנייה אל לב ליבם של הדברים. דיברנו על השינויים שהובילו לעלייה הדרמטית במחירי הנדל"ן, דיברנו על המלצות החילוץ מהמצב שעלו מוועדות הכלכלנים, ובסופו של דבר, הגענו לעיקרי כהונתו של שר השיכון הנבחר דאז, אריאל אטיאס. הוא הבטיח רפורמה שתספק מענה לכל זוג צעיר אשר מתקשה לרכוש דירה ראשונה בכוחות עצמו. תכנית "דיור במחיר מופחת" (שאז עוד נקראה תכנית "מחיר למשתכן") הייתה אמורה להיות הרפורמה הזו.

הביקורת על תכנית "מחיר למשתכן"

סיסמאות אשר מבטיחות פתרון קרב ובא להתייקרות מחירי הנדל"ן, עלו בתקשורת חדשות לבקרים. אך פתרון ממשי בושש לבוא. עד מהרה החלו להופיע קולות הביקורת שרבים מהם התמקדו בפעילות בחריש. אחד הפרויקטים המרכזיים של אטיאס היה הקמת העיר חריש. בעיר נבנו מעל עשרת אלפים דירות שיועדו לתכנית "מחיר למשתכן". בתקשורת, דיבר אטיאס על כך שחריש תהיה עיר לכולם. אותם קולות ביקורתיים טענו ש"עיר לכולם" היא לא יותר מאשר סיסמה ריקה. לדבריהם, הנתונים בפועל העלו תהיות וספקולציות באשר למיקוד קהל היעד של העיר. כך, למשל, הציגו התכניות האדריכליות של הדירות בניינים בני 3-5 קומות בלבד. אחת הטענות שעלתה נסובה סביב זה שבניינים כאלו מותאמים לציבור החרדי בשל התאמת למעלית שבת. טענות אחרות ייחסו את גובה הבניינים שלא הולם את רוח התקופה, לכך שמשפחות חרדיות הן משפחות מרובות ילדים בדרך כלל. הבניינים בתכניות האדריכליות של חריש היו כאלו המאפשרים הרחבת בנייה בעתיד – צורך שעולה בעיקר אצל משפחות מרובות ילדים. עוד עלה מהתכנית שכל דירה תבנה עם סוכה, צורך שעולה בדרך כלל בקרב הקהל החרדי. ביקורת אחרת כלפי אטיאס דיברה על כך שהוא קידם קבוצות רכישה מהמגזר החרדי, חרף הבהרת ועדות הכלכלנים שהבהירו כי קבוצות רכישות מובילות להתייקרות בקרב שאר השוק. אם אכן כך היה, הרי שמדובר בקידום של מגזר אחד לרעת שאר המגזרים. בעוד שבתקשורת עלו מסרים המשקפים מדיניות שמונעת ממגמה ליצור שוויון בין כל הזוגות הצעירים בישראל, הנתונים בפועל עלולים היו להתחבר לכדי תמונה אחרת.

מה קרה למחירי הנדל"ן בתקופת כהונתו של אטיאס?

על פי מחקר של הלמ"ס, במהלך כהונתו של אטיאס זינקו המחירים ב 23%. באפריל-יוני 2019 המחיר הממוצע לדירת 3.5-4 חדרים בבעלות הדיירים היה 960,000 ש"ח. שנה לאחר מכן, ב 2020, המחיר הממוצע עלה ל 1,090,000. ב2012, לקראת סוף תקופת כהונתו של אטיאס, המחיר הממוצע לדירה כזו עמד על 1,180,000.

תגובתו של אטיאס לביקורות

אטיאס לא לקח אחריות אישית על אי העמידה בהתחייבות שלו כשר השיכון. הוא הגיב על הביקורות שעלו כנגדו, ומדבריו עלה כי הוא רצה ואף פעל נמרצות בשביל לייצר שינוי, אך היה שרוי תחת תקרות זכוכית בידיים כבולות. הוא הטיל אחריות על בנק ישראל שלא איזן את הריבית כנדרש, וגם על האוצר שלא ביצע את הפעולות הנדרשות בכדי להוריד את מחירי הקרקעות. שוק שמתאפיין בריבית קטנה מדי שלא תואמת את כוח הקנייה של האזרחים לצד קרקעות יקרות שלא מעודדות קבלנים לצאת לפרויקטים – יוצר מצב של סטטוס קוו שבו הביקוש ממשיך להיות גדול מההיצע. הוא גם ביקר את התנהלות משרדי הממשלה שהיו בה לדבריו הרבה בעיות תקשורת שגרמו לאי תאימות בין המשרדים. כל אלו, שימרו לדברי אטיאס את הסטטוס קוו שהוביל להמשך העלייה במחירי הנדל"ן בישראל.

בכתבה הבאה נמשיך לחקור את התפתחות תכנית דיור במחיר מופחת. נתקדם על ציר הזמן לכהונתו של שר הבינוי והשיכון העשרים ושניים של מדינת ישראל, אורי אריאל. המשיכו לקרוא ולהתעדכן וצרו עמנו קשר לכל שאלה, הערה או הארה.

יש לכם שאלות? רוצים לדבר? צרו קשר כבר עכשיו ונחזור אליכם בהקדם.